"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

שבתאי, בן אברהם ואסתר, נולד ביום כ' באדר ב' ת"ש (30.3.1940) באיזמיר שבתורכיה. לארץ עלתה משפחתו בשנת 1949. בארץ התחיל ללמוד בבית-הספר היסודי על-שם א"ד גורדון בנווה-עמל שבהרצליה. לצה"ל גויס בנובמבר 1957, והיה מפקד צוות תותחי-שדה. השתתף בקרבות מלחמת ששת הימים ובפעולות שלאחריה. אך ביום ב' באייר תשכ"ח (30.4.1968) מת ממחלה לאחר שהיה מאושפז בבית-החולים "פוריה" כעשרה ימים. הוא נמצא במילוי תפקידו בשמירה פעילה על גבולות ישראל, על גדות הירדן. הניח אשה ותינוקת. הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול. מפקד-יחידתו כתב בין השאר במכתב-תנחומיו לאשתו: "במשך התקופות בהן שירת במילואים עם יחידתו התבלט כחבר נאמן, כחייל מסור לתפקידו וכאדם המוכן להתנדב בכל עת למען התפקיד, למען חבריו ולמען המולדת. הוא התחבב על מפקדיו וחבריו ויכול לשמש דוגמה ומופת לכולנו".