"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

יוחנן, בן ג'ואן ומיכאל, נולד ביום ט' בתשרי ת"ש (22.9.1939) בקייפטאון שבדרום-אפריקה ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1946. הוא למד בבית-הספר היסודי בגימנסיה העברית "רחביה" בירושלים, ואחרי-כן המשיך לימודיו בבית-ספר תיכון בקנדה ובגימנסיה העברית "רחביה" בירושלים, במגמה הריאלית. יוחנן, שכונה בשם "יוחי" ו"יוח", עשה בנעוריו שלוש שנים בקנדה, שכן אביו שירת שם כשגריר ישראל. יוחנן גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1958 והוצב לחיל התותחנים. לאחר הטירונות הוכשר לתפקיד תותחן שדה. הוא מילא את תפקידו ביעילות ובתבונה ומפקדיו שלחוהו לקורס קצינים. לאחר שהשתלם בקורס קצינים ובקורס לקציני חת"ם, הוצב כקצין סוללה בגדוד תותחים מתנייעים. לאחר שחזר מלימודיו בארצות-הברית, הוצב לשירות מילואים כקצין עמדת תותחים בגדוד שדה. מפקדיו העריכוהו אז כקצין טוב, קפדן, דייקן ומסור, השולט היטב בסוללה. כעבור זמן מונה לקצין ניהול-אש באותו גדוד. בתקופת שירותו זכה בכמה מדליות בתחרויות ריצה. לאחר שסיים את שירותו הסדיר, ב-1961, נסע יוחנן לארצות הברית, שם שירת אביו כשגריר ישראל באו"ם והחל בלימודיו האקדמיים. תחילה למד באוניברסיטת "קולומביה" ואחרי כן באוניברסיטת "ברנדייס", שבה השלים בהצטיינות את לימודיו לתואר הראשון בכלכלה בשנת 1964. באותה שנה, נשא לאישה את סוזן לוין, חברתו לספסל הלימודים ב"ברנדייס" והחל ללמוד לתואר השני ביחסים בין-לאומיים באוניברסיטת "פרינסטון". תחילה חשב להיכנס לשירות החוץ הישראלי, אולם בסופו-של-דבר, החליט להתמחות בכלכלה, ולאחר שהשלים את לימודיו לתואר מאסטר, החל בפרינסטון את עבודת הדוקטורט שלו, שנושאה: "הגירה בין-לאומית של כוח-אדם מקצועי: המצב בארצות הברית קנדה", והתמחה בכלכלת עבודה ובדמוגרפיה. יוחנן עבד שנה בקרן הפיתוח של או"ם ואחרי-כן, בשנת 1966, עבד כעוזר מחקר במדור יחסי העבודה בפרינסטון. בשנת 1968 שימש כמדריך במחלקה לכלכלה באוניברסיטה הזאת. לאחר שהוענק לו תואר דוקטור בשנת 1969, חזר יוחנן לארץ ומונה מרצה לכלכלה בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה. בשנת 1972 הועלה לדרגת מרצה בכיר שם. כן שימש כמרצה בכיר לכלכלה באוניברסיטת חיפה. תחומי התעניינותו העיקריים היו כלכלת עבודה, כוח-אדם ודמוגרפיה, והוא פרסם מאמרים רבים בספרות המקצועית. כן התעניין בתיאוריה כלכלית. פרסומיו עסקו בעיקר בבעיות הגירה, מיקוח וקידום עובדים. עבודתו המשותפת עם עמית למקצוע בתורת המיקוח נחשבת אחד הניסיונות המשכנעים היחידים לבחון תיאוריות פורמליות של תהליך המיקוח לעומת נתונים שנוצרו במציאות במשא-ומתן של איגודים-הנהלות. הוא עסק לא רק במחקר מופשט, אלא גם בבעיות של כוח-אדם בארץ, בייחוד של כוח אדם אקדמי, והכין תחזיות ביקוש והיצע של מהנדסים. יוחנן היה חבר בוועדה הארצית לקביעת שכר לימוד באוניברסיטאות ובוועדת הקצבות מחקר שליד משרד העבודה. כן שימש כיועץ לשני מחקרים, שנערכו במכון הישראלי לחקר הספנות. הוא פעל גם בתחום האדמיניסטרטיבי בטכניון: היה נציג הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בסינט ובשנים 1971-1973 היה אחראי ללימודי ההסמכה בכלכלה. בשנת 1973 מונה לראש לימודי הכלכלה. הוא הצטיין בריצות למרחקים ארוכים. כן היה שחיין טוב ובאביב 1973 השתתף עם חבריו מהטכניון בצליחה העממית העשרים של הכינרת. יוחנן ניחן בחוש הומור. הוא היה ער לנעשה סביבו וחש צורך להביע דעה בענייני ציבור. ואמנם כפעם בפעם כתב רשימות קצרות לעיתונות ובהן מתח ביקורת על תופעות שליליות בחיינו. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, התייצב יוחנן ביחידתו והשתתף עמה בקרבות ברמת-הגולן, כקצין ניהול אש. לדברי מפקדו, נהג יוחנן בקור-רוח למופת גם בשעות קשות ולאחר ימי לחימה רצופים. הוא השתלט היטב על הצוות ועל עבודת הסוללות, עשה מאמץ רב לטפל באנשים והצטיין בכושר מנהיגות. ביום כ"ט בחשוון תשל"ד (24.11.1973), נפטר יוחנן בעת שירותו בכפר איובה שברמת-הגולן. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. השאיר אחריו אישה ושתי בנות, הורים ואחות. לאחר פטירתו הועלה לדרגת סרן. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "יוחנן היה מעמודי התווך של היחידה, כמפקד וכאדם. חריצותו וקפדנותו - עם גישתו האנושית לפקודיו - התמזגו באישיותו לנתך נפלא, שהקנה לו את הערכתם ואהבתם של כל חיילי היחידה ומפקדיה. גם בשעות קשות ידע למלא תפקידו בשקט וביעילות והיה משענת איתנה לרוחם של חייליו". חבריו ובני משפחתו תרמו לזכרו מלגות בטכניון ובאוניברסיטה בחיפה. הקרנות מעניקות מדי שנה מלגות לסטודנטים הראויים לעידוד מהמחלקות לכלכלה. כן תיערך מדי שנה הרצאה לזכרו מפי כלכלן ידוע. באוניברסיטה העברית בירושלים ובביה"ס "מבואות ים", הוענקו מלגות לזכרו. על שמו נשתלו חורשות ביער ירושלים וביערות הכרמל. ברבעון הטכניון בחיפה, סתיו-חורף 1974, ראו אור דברים עליו; ב- Journal of Political Economy שמוציא לאור המדור ליחסי עבודה במחלקה לכלכלה באוניברסיטת "פרינסטון" פורסמו דברים עליו כהקדמה למאמר שלו; כלכלנים ידועים שהכירוהו הוציאו לאור לזכרו את הספר- Essays in Labor Market and Population Analysis ובו אוסף ממאמריהם וכן מאמר שלו.