סא"ל רטנובסקי דוד (דודו) ז"ל

מ.א 245674
בן  43  בנופלו

בן  חיה ומיכאל
נולד ב: פולין
בתאריך: כ"ח בסיוון תרצ"ד  11/6/1934
עלה לארץ ב:1937
מקום מגוריו: חיפה

נפל ב: כ"א בכסלו תשל"ח 1/12/1977

בעת שירותו הצבאי מקום קבורתו:  חיפה-בית עלמין אזרחי (כפר סמיר) חלקה: 3  שורה: 11  קבר: 12 
הניח אחריו: אשה ושלושה ילדים

סיפור חייו בנם הבכור של חיה ומיכאל. נולד ביום כ"ח בסיוון תרצ"ד (11.6.1934) בפולין, אח בכור לאסתר ויפה.דוד (דודו) עלה ארצה עם הוריו כשהיה בן שלושה חודשים בהפלגה על האונייה קָרנָארוֹ, אוניית נוסעים ומשא איטלקית. המשפחה התמקמה בירושלים. בהמשך שכרו דירה קטנה ב"בית מנדלבאום", בית דירות בצפון העיר, ששימש גם כאחת מעמדות ארגון "ההגנה" באזור קו התפר בין השכונות הערביות והיהודיות בעיר.גדל והתחנך בירושלים, למד בבית הספר היסודי "תחכמוני" בעיר ובלט כתלמיד חרוץ ושקדן שהלימודים היו אהובים עליו.בשנת 1945, בהיותו בן אחת-עשרה שנים, עברה המשפחה לחיפה בעקבות עבודתו של האב בתחום הבנייה. דוד השתלב בלימודים בבית הספר "נצח ישראל" ולמד כארבע שנים נוספות בתיכון ערב "חבר מורים מוסמכים", בהכנה לבחינות הבגרות ובחינות הכניסה ל"טכניון".בנעוריו היה פעיל במסגרת הגדנ"ע (גדודי נוער עברי) בחיפה, כחניך וכמדריך נוער. הפעילות עסקה בהכשרת נוער לקראת גיוסם לצה"ל וכללה מסעות ברחבי הארץ, ריצות שדה ואימוני ירי.אהבתו של דוד לטבע ולטיולים הייתה רבה, הוא שאב הנאה מטיולים רגליים בשבילי הארץ אותה כה אהב והִרבה לתעד את הנופים ואת חבריו לדרך במצלמתו. בחופשות מבית הספר וקודם לגיוסו לצה"ל, יצא לסדרת מסעות ברחבי הארץ עם חבריו הקרובים.חרוץ ומסור למשפחתו, עבד לפני הגיוס במשרד לנפגעי מלחמה שפעל בחיפה אחרי מלחמת העצמאות, כעזרה בפרנסת המשפחה.ביום 29.7.1952 התגייס לצה"ל ושובץ לשירות בגדוד 403 של חיל התותחנים. זמן קצר אחרי תחילת שירותו נשלח לקורס קציני חי"ר (חיל רגלים), מחזור י"ב, ובהמשך לקורס קציני תותחנים, מחזור ח', אותו סיים בהצלחה יתרה ובסיומו שובץ בגדוד 402 של החיל.בקיץ 1953 נשלח לקורס קציני קשר בבית הספר הארצי לקשר. בתעודת ההערכה שניתנה לו בסיום הקורס, כתבו מפקדיו: "כתוצאה של אימון מוקדם בקורס תכנון לקציני קשר בבה"ד 7 וניסיון מעשי כקצין קשר גדודי, הגיע דוד לקורס ברמה שבלטה בהרבה מעל יתר החניכים. אף כי החסיר חלק מהקורס, יש לציין שהנ"ל מתאים ביותר לתפקיד קצין קשר". ביצע תפקידו בהצלחה ושימש כמקור ידע ותמיכה עבור חבריו ליחידה. בדצמבר 1954 השתחרר משירות סדיר.לאחר שחרורו מצה"ל העתיק מגוריו לגליל העליון, כשהשתלב במשרת הוראה וניהול של בית הספר לילדי עולים במושב שפר, מדרום-מערב לצפת. דוד הוערך מאוד בקרב המורים והתלמידים, נהג לשלב בתוכנית הלימודים טיולים בהרי האזור במהלכם ניגן לילדים בחלילית ובמפוחית, לימד אותם שירי ארץ ישראל והחדיר בהם את אהבת הארץ שפעמה בו.אחרי כשנה בגליל שב לחיפה. חלומו להמשיך ללימודי מהנדס ב"טכניון" נזנח על ידו עקב בקשת אביו כי יצטרף אליו ויעבוד לצידו בתחום הבנייה. השתלב היטב בעבודה ואהבתו לאנשים, חריצותו ומסירותו לאדם ולמשימה בלטו בהתנהלותו האישית והמקצועית.לצד בניית קריירה ענפה, הקים זוגיות אוהבת עם יהודית. השניים נישאו בשנת 1960 והקימו את ביתם בחיפה. נולדו להם שלושה ילדים – ערן, יעל וגלעד. דוד היה בן זוג טוב ואב משפחתי ומסור, נהנה לבלות זמן איכות עם בני משפחתו והקפיד לתעד במצלמתו רגעים של צחוק והנאה.אהב ספרות ושירה והעריך את המילה הכתובה. ציונות ואהבת הארץ, אהבת אדם, עזרה לזולת ואופטימיות היו מתכונותיו הבולטות.לאחר שחרורו משירות סדיר נקרא לשירות מילואים לתקופות ארוכות. במהלך השנים שירת בגדוד 827 (תותחים מתנייעים) בחיל התותחנים בתפקידים שונים, בין היתר כקמב"צ (קצין מבצעים), כקצין אש גדודי ובהמשך כסמג"ד (סגן מפקד גדוד), והתקדם בסולם הדרגות. חבריו ליחידה תיארו את מקצועיותו חסרת הפשרות ואת יחסי האנוש המצוינים בהם ניחן, כך מפי אריה, עמיתו ולימים מפקד החיל: "הוא הכניס אותי לעניינים, מיתן את מזגי הסוער ובסבלנות רבה וכישרון מופלא ביחסי אנוש העניק לי את האפשרות להצליח בתפקיד וללמוד קצת אזרחות". לצד חבריו ליחידה השתתף בלחימה במבצע קדש בדרום בשנת 1956, במלחמת ששת הימים ביוני 1967 נטל חלק בכיבוש שכם ובלחימה בחזית רמת הגולן. בתקופת מלחמת ההתשה לקח חלק פעיל באימונים מפרכים באזור בקעת הירדן ועמק בית שאן.בקיץ 1973 סיים את תפקידו כסמג"ד והעביר חפיפה למחליפו. כעבור חודשים אחדים, בשבת י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973) פרצה מלחמת יום הכיפורים. עוד בטרם נשמעה האזעקה, ראה מחלון ביתו שיירות של כוחות צבא ומיד נסע להתייצב. בתקופת המלחמה שירת בחזית רמת הגולן חודשים ארוכים. בני משפחתו סיפרו שהתרגשו לקבל גלויות ששלח להם מאזור הלחימה, והם שומרים את הגלויות ברשותם.בשנת 1975 נקרא לפקד על גדוד תותחנים 579 שהוקם בעקבות המלחמה, וקודם לדרגת סגן-אלוף. גם כמג"ד בלטה דאגתו לחייליו. ניחן בכישורים מקצועיים וחברתיים והיה מוערך מאוד בקרב סובביו.בחורף 1977, באחד מימי האימונים של הגדוד באזור סיני לקה בלבו, הובהל לבית החולים ושם נלחם על חייו במשך חודש ימים.דוד (דודו) רטנובסקי נפטר ביום כ"א בכסלו תשל"ח (1.12.1977). בן ארבעים ושלוש בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין חיפה - סמיר (שדה יהושע). הותיר אחריו אישה, שני בנים ובת, הורים ושתי אחיות.ספדו לו אוהביו: "בתוך סערת המלחמות ומאבקי הקיום, דוד היה 'איש של אנשים'".כתבה יפה אחותו: "אחי הבכור היקר. עברו ארבעים ושלוש שנים מאז לכתך, כמניין שנות חייך עמנו. היית בעבורי דמות מופת באישיותך ובהליכותיך ואני נוצרת אותך בלבי".דוד מונצח באתר ההנצחה לחללי חיל התותחנים בזיכרון יעקב, בבית "יד לבנים" בחיפה ובאנדרטה לחללי שכונת אחוזה בחיפה. בעמוד לזכרו באתר ברשת לזכר נופלי חיל התותחנים יש אלבום שכולל גלויות שכתב ותמונות שנמסרו על ידי המשפחה.(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון)

זכרון אישי

השאירו זכרון אישי לרטנובסקי דוד (דודו) ז”ל