שטיינבוק פישל (זאב) ז”ל

סמל שטיינבוק פישל (זאב) ז"ל

מ.א 326812
בן 37 בנופלו

בן חיה וישעיהו
נולד ב: פולין
בתאריך: ט"ז בתשרי תרצ"ז 2/10/1936
עלה לארץ ב:1948
מקום מגוריו: עפולה
התגייס ב: 1950
שרת ב: גדוד 335 ("רסיס") כחובש

נפל ב: י"ז בתשרי תשל"ד 13/10/1973

בקרב במלחמת יום הכיפורים במזרעת בית ג'אן באיזור רמת הגולן
מקום קבורתו: עפולה חלקה: 3 שורה: 3 קבר: 12
הניח אחריו: אם ואישה - מרים, שתי בנות- דורית ושושי ואחים - סנדר, אלכס, חיים ויוסי

אנדרטה לזכרו

שטיינבוק פישל, בן ישעיהו וחיה, נולד בט"ז בתשרי תרצ"ז 2.10.36 בפולין. שנתיים לאחר מלחמת העולם עבר עם אמו לשלזיה התחתית שבגרמניה ואחר-כך למינכן, על אף היותו בארץ גויים למד אצל מורה דת יהודית וספג את תרבותה. ב- 1948 עלתה משפחתו ארצה והשתקעה בעפולה. פישל סיים חוק לימודיו בביה"ס "יזרעאל" שבעפולה והמשיך בתיכון ערב, עקב המצב המשפחתי של אמו. ביום עבד במפעל "פלדות" שבעין חרוד ובערב למד. הצטיין בעבודתו וקיבל פרמיות עבור עבודתו המסורה והמהימנה. ב- 1942 התיתם מאביו. בהיותו בן 20 נטל חלק במבצע קדש וחזר לחיים אזרחיים. בהיותו בן 22 נשא לאישה את מרים חבויניק והקים לו משפחה. פישל היה חובב ספורט, מתבלט בטניס שולחן ומצטיין בו. אדם צנוע ואוהב אמת. טובת הענין עמדה לפניו תמיד בלי משוא פנים. מסור וישר בעבודתו וכלפי משפחתו כזה הוא פישל. והוא מושך והולך ימים ושנים נחבא אל הכלים. במלחמת ששת הימים נפצע בקרב על הרמה. אושפז בבית-חולים צפת ועם החלמתו חזר לביתו. מלחמת יום הכיפורים ופישל בין המגויסים הראשונים, יצא למילוי חובתו בשקט ובשלוה שהיו אופיניים לו. בבית אם, אישה ושתי בנות (+13 ו- +6) וארבעה אחים ומאחוריו שתי מלחמות... והאישה והבנות חרדות, הישוב ? ולא נעתרה תפילתן... גדודו לחם בחזית בית ג'אן ברמת-הגולן. באחד הקרבות העזים ביותר, בהיותו חובש קרבי רץ להציל את חברו לנשק, אך לא הצליח - פגזי האויב קטעו אותו בזמן הטיפול, החבר הפצוע ומחיש העזרה מצאו את מותם. פישל נפצע קשה, תוך כדי מעשה גבורה והקרבה עצמית. במסוק בדרך לבית החולים נפטר. נהרג ב- 13.10.73, שבת בשעה 9:00 בבוקר. היה בן 37 במותו הובא לקבורה תחילה לבית-העלמין הארעי בנהריה. כעבור 11 חודשים נקבר בבית-העלמין שבעפולה. כיום יש לו חמישה נכדים, שלוש נכדות ושני נכדים - הנכד הבכור נקרא על שמו. הקדשה: "בהיותך עמנו, אהבת אותנו בכל לבך כבעל ואב טוב, נאמן ומסור, חיוכך המקסים עומד לנגד עינינו ולא ישכח, בלכתך השארתנו המומים ודואבים ובסיום חייך לקחת את לבנו. זכרך יהיה לעד וחתום בלבנו. נזכור אותך לעד - יהי זכרך ברוך".