"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

אלנתן, בן בכור להוריו ראובן ורותי שכטר, נולד בכ"ה באלול תשל"ח 27/9/1978, באלון שבות אשר בגוש עציון. הוריו התגוררו שם בעת לימודיו של אביו בישיבת ההסדר "הר עציון". בהיותו בן שנתיים עבר אלנתן להתגורר עם משפחתו בקרית שמונה בצפון הארץ. אלנתן למד במסגרות הממ"ד בקרית שמונה בגנים ובבית הספר היסודי כאשר שנות התפתחותו בעיר היו בצל התמודדות עם נפילת הקטיושות. בכיתות ז'-ח' למד בישיבה התיכונית בחיספין שברמת הגולן. מתוך שאיפה להמשיך את מסלול לימודיו במסגרת תורנית אשר תתאים לאוירה בה חפץ בחר אלנתן לעבור לישיבת ירושלים לצעירים אשר על יד מרכז הרב. עם סיום לימודיו בישיבה התיכונית החליט אלנתן להצטרף יחד עם עוד כ-15 חברים להקמת ישיבה גבוהה בתל אביב ברשות הרב חיים גנץ. אלנתן האמין בחשיבות הקמת ישיבה דוקא באיזור תל אביב אשר הלך והתרוקן מאוכלוסיה דתית ומלימוד ואוירה של תורה. הוא התמסר עם חבריו להקמתה של הישיבה, גילה אחריות רבה ולקח חלק פעיל בשקידה על בנייתה מבחינה רוחנית-לימודית וכן מבחינת הדאגה לצרכים הפיזיים והמעשיים שהיו כרוכים בהתבססותה. לאחר שלוש שנים בישיבת ת"א החליט אלנתן לתרום את חלקו לצבא במסגרת שרות בישיבת הסדר. הוא הצטרף לישיבת ההסדר במצפה רמון ולאחר מס' חודשים התגייס לחיל התותחנים. אלנתן שירת חלק מהתקופה בסוללה עם חבריו מישיבות ההסדר ולאחר מכן הופנה לתפקיד מש"ק אלפא. במסגרת תפקיד זה הועבר לסוללה רגילה. מפקדיו מתארים אותו כחייל שהתבלט בזכות אמונתו העזה בצדקת הדרך בה בחר, דרך אשר שילבה את השירות בגדוד והתרומה לצבא ולמדינה עם הקפדה על אמונתו הדתית ועל עקרונותיו בשמירת המצוות. אלנתן הוערך ע"י מפקדיו כחייל "שהפגין אחריות, שניתן לסמוך עליו וכדמות של מנהיג ואדם הראוי להערכה רבה". כל זאת, מתוך "חיוך תמידי שכל כך אפיין אותו". מפקדו, סמסו"ל בתותחנים מתאר את תרומתו של אלנתן בלילות שבת כחייל דתי בסוללה אשר רוב חייליה אינם שומרי מצוות כמי "שנכנס בדלת בכל יום שישי עם פניך הקורנות ועם קולך הנעים עורך את הקידוש..." אלנתן ראה את דרך חייו בשקידה על לימוד תורה וקיום מצוות תוך אהבה לחיים המעשיים, לטיול, לאוכל טוב, כולל הכנת תבשילים בעצמו ונטיה לארגון ועשיה. מתכונותיו הבולטות של אלנתן היו נועם הליכותיו תוך חיוך ונתינה. כמו כן לקיחת אחריות, מסירות והשקעת מאמץ בכל משימה ומטלה בה האמין, אם בתחום חיי הישיבה, בצבא וכמובן בתרומתו ומקומו המשמעותי בתוך חיי המשפחה. אלנתן ניחן בכישרון מוסיקלי, ניגן בגיטרה ואהב מאוד לשיר שירי קודש ושירי ארץ ישראל. מקומו בהובלת השירה והזמירות בשולחן השבת בבית היה כ"כ משמעותי, וחסרונו עתה במשפחה כ"כ זועק... אהבה מיוחדת היתה לו לשבת עם בני משפחה או חברים ליד נחל הירדן הזורם באיזור מגוריו ולהנעים קולו בשירה, שירה לה', שירה לארץ... אלנתן נודע אף באהבתו לטיולים, בחופשים היו חברים פוקדים את ביתנו להנאה משותפת מנופיה ונחליה של ארץ ירדן וחרמונים. מערכת חייו המלאה והמשמעותית של אלנתן נגדעה בבת אחת בתאונה קטלנית ונוראה במדרונות רמת הגולן במסגרת פעילות מבצעית. יחידתו של אלנתן סיימה שירותה ברמת הגולן לאחר אימונים ופעילות מבצעית ונשלחה לתפוס קו על גבול הלבנון באיזור ראש הנקרה. אלנתן נתבקש ללוות את המוביל אשר הסיע את האלפא עליה פיקד. באחד מעיקולי הדרך הנהג סטה מן הכביש, הרכב הדרדר לתהום ואלנתן קיפח את חייו. אלנתן הותיר אחריו הורים, שני אחים - ישי וספי, ושלוש אחיות - תהלה, שירה והודיה. על מצבתו של אלנתן נכתב: "פיך מלא שירה לה', לארץ ישראל ולצבאה דרכך - חיוך, נתינה ואהבת תורה". הכאב הגדול והגעגועים ילוונו תמיד. יהי זכרו ברוך!