על האנדרטה
ארגון “יד לבנים” החל מרעיון שהובא במכתבה של אם שכולה למערכות העיתונים בתום מלחמת העצמאות, והתפתח למוסד ארצי המייצג את המשפחות השכולות ונתמך על ידי משרד הביטחון, העיריות והמועצות המקומיות. הארגון מפעיל כ-70 מרכזים ושלוחות במרבית ערי ישראל. בכל מרכז יש חדר זיכרון שבו מונצחים חללי אותו יישוב, ומתקיימות פעילויות חינוכיות ותרבותיות שונות להנצחת החללים.במרכז במעלות מונצחים חללי העיר מכל מערכות ישראל.

תיאור האנדרטה
בכניסה לבית יד לבנים רחבת אבנים משתלבות ולצד דלת הבניין מנורת שבעה קנים, סמל המדינה. בחדר המבואה פסלים ומיצגים שונים בנושאי זיכרון ושכול, וממנו מגיעים לשני החדרים המרכזיים בבניין: אולם התכנסות והרצאות וחדר הנצחה והתייחדות.מעל דלת חדר ההנצחה פסוק מקינת דוד: “מנשרים קלו מאריות גברו”, ומצידי הדלת מילות שיר “הרעות” שכתב חיים גורי. בחדר להבת זיכרון שבבסיסה פסוק נוסף מקינת דוד: “הצבי ישראל על במותיך חלל”, בסמוך לפיד זיכרון ועל הקיר, לצד מילות “התקווה”, לוח שבמרכזו המילה “יזכור” ומשני צידיה מילות שיר: “ולנר תמיד אקח לי את אש העקדה, ולקרבן אקריב לו את נפשי היחידה” (הרב יצחק הוטנר, על פי ספר חרדים).על קיר בחדר כתובים שמות הנופלים ולמרגלות הקיר הסמוך, מתחת לתפילת יזכור ולצד דגל ישראל, שידות עץ ובהן מסגרות, בכל מסגרת תמונה ופרטים של אחד הנופלים. לצד התמונות, מתחת למילות השיר “מי שחלם” של דידי מנוסי, עמדת מחשב לעיון בפרטי הנופלים.

הקמת האנדרטה
האתר הוקם ומתוחזק ע”י אנשי בית יד לבנים ועיריית מעלות. נבנה בתשנ”ח 1998.

דרכי הגעה
המקום נגיש לכל.בית יד לבנים ברחוב ז’בוטינסקי 21 במעלות.