השקת הספר “תותחנים בשל”ג – סיפור מלחמה”

בטקס בבית התותחן נחשף הספר "תותחנים בשל"ג – סיפור מלחמה". השזירה בין סוגי המקורות השונים, כולל תמלול של רשתות קשר ומסמכים מקוריים ומעובדים, יוצרת את סיפור המלחמה המקיף המובא בספר לראשונה. קתמ"ר: "המורשת היא נכס ערכי ותרבותי"

מאת רס"ן (מיל') סימן טוב שגיא     2016/06/21 - 17:34:21

הספר “תותחנים בשל”ג – סיפור מלחמה” הושק בטקס חגיגי בבית התותחן, ביום 3 בספטמבר 2015. באולם “בית ניר – תותחנים לדורותיהם”, נערך הטקס בהשתתפות קצין התותחנים הראשי תא”ל אלון קלוס, יו”ר עמותת “יד לתותחנים” תא”ל (מיל’) דני כסיף, סגל הפיקוד הבכיר של חיל התותחנים, קתמ”רים לשעבר, לוחמי חת”מ ותיקי מלחמת של”ג, וכמובן – מחברי הספר.
המנחה, סגן שרון טופורק – ע. רמ”ד נפגעים, פתחה את הטקס בדברים אלה: “לאחר טקס למלאת 30 שנה למלחמת של”ג (בשנת 2012) התברר שלא סופר הכל, ויש יחידות שסיפורן לא סופר. זאת הייתה מטרת כתיבת הספר”.
ראשון הדוברים, תא”ל (מיל’) יעקב זיגדון, הקריא שני קטעים מתוך הספר המייצגים את כל מה שרצינו להציג גם בתיעוד וההנצחה של התותחנים ב”שלום הגליל”, וגם מה אומרת מלחמת “שלום הגליל” מבחינת חיל התותחנים. בין היתר אמר:
“הספר נקרא: ‘תותחנים בשל”ג’ ולא ב’שלום הגליל’. יש כאן גם משחק מילים, וגם הביטוי ‘סיפור מלחמה’ – כשמו כן הוא, לא היסטוריה של תחקירים (למעט הפרק על סולטן יעקב, ששם נעשה תחקיר בשילוב של ארכיון צה”ל ותמלילי קשר), אלא בעיקר הסיפורים האישיים, האנושיים של האנשים, התיעוד שלהם. לדור היותר צעיר, הקתמ”ר וסגל הפיקוד הבכיר, נאמר לכם, מה שנעשה ולא תועד – לא נעשה.  ההיסטוריה שוכחת מהר מאד, ולכן היה חשוב לנו לתעד את דור של”ג.”
הקטעים שהקריא היו: קרב עין זחלתא – שבו המס”ח רמי בוסי נהג “לפי הספר” כפי שלימדו אותו בקורס מס”ח, וקרב סולטן יעקב – שבו מפקד האגד, אהוד בֶּכֶר, והקתמ”ר אריה מזרחי לא עבדו לפי הספר, “לקחו” יחידות ללא רשות, עקפו סמכויות וכך חולץ גדוד הטנקים של עירא עפרון מהתופת. אהוד היה בטוח שלרשותו 11.5 גדודי תותחנים, אך לאחר בדיקה התברר שהיו לו 18.5 גדודים.
מוסיף זיגדון: “מוסר השכל – החתירה צריכה להיות לניצחון ולתוצאה ובמלחמה, כמו בכל מצב קטסטרופלי, לא ‘עושים חשבון’ לשום דבר, השיטה של לעבוד ‘לפי הספר’ כמו גם השיטה של לא לעבוד לפי הספר ולקחת יוזמה ולעשות כל מה שצריך בתנאי שנעמוד במשימה, במלחמה צריך לקדש את ערך העמידה במשימה וכל השאר לא חשוב ולא רלוונטי.
“למלחמה הזאת התכונן חיל התותחנים כראוי, לא היה דבר במלחמה הזאת שלא תרגלנו קודם –  ריכוזים על אגדיים, תנועות של יחידות אש וכדומה.”
הספר נולד לאחר “דחיפה” של הרצל גדז’ ז”ל שהתלונן כי הכנס לא מספר את סיפור האיכון והסיפור של ביירות. ההמשך היה במשרדו של אריה מזרחי, שהיה הרוח החיה מאחורי הספר.
לסיום דבריו, מודה זיגדון לעמותת יד לתותחנים ובמיוחד לעומד בראשה – תא”ל (מיל) דני כסיף, על הוצאת הספר, לחברת ומגזין “ישראל דיפנס” על ההפקה ובמיוחד ל-101 המרואיינים לספר.
יו”ר העמותה דני כסיף בירך בראשית דבריו את הקתמ”ר הנכנס, תא”ל אלון קלוס, ואלו דבריו:
“מלחמת לבנון הראשונה הייתה משמעותית לגבי חיל התותחנים. במלחמה הזאת באו לידי ביטוי גדודי החיל ועוצמת האש שלהם, עוצמה אדירה תוך סיוע ליחידות חי”ר ושריון. הספר בא לספר את הזיכרונות מאותה מלחמה למען וותיקי החיל שהיו חלק מעשרות אלפי לוחמים שלקחו חלק בקרבות, וודאי למען הדורות הבאים של לוחמי החיל. המלחמה אינה רק אוסף של תרשימי קרב ופקודות אלא גם מאבק אדיר של תעוזה, מקוריות, חברות, מצב של לוחמים ברגעי התעלות, חרדה וקשיים לא מעטים. האנשים ולא רק אמצעי הלחימה, הם אלה שאפשרו את ההישג הכביר. לכל ההישגים לא היינו מגיעים ללא חלקם של חברינו הנופלים, חללי המלחמה שלא זכו לחזור הביתה, יהי זכרם ברוך. אנו נמשיך לחבק לעד את משפחותיהם, שהם חלק בלתי נפרד ממשפחת התותחנים. אני מלא הערכה לכל וותיקי החיל שהשקיעו לילות כימים כדי לתקן את מהלכי המלחמה ולשפר אותם. טיבה של ההיסטוריה שאינה חד משמעית, וההתייחסות אליה גובשה בנקודות סובייקטיביות”.
דני כסיף הודה לכל מי שעזר להוציא לאור את הספר, והזמין את הקתמ”ר להענקת תשורות אישיות למחברים יעקב זיגדון ועבדכם הנאמן.
הקתמ”ר נותר על הבמה ואמר בין היתר: “אני קתמ”ר רק שלושה שבועות, אבל מספיק זמן להוקיר ולהעריך את סיפור המלחמה של התותחנים במלחמת ‘שלום הגליל’ – הסיפור שלכם. אני יודע שמה שנראה לרובנו טריוויאלי עוצב ונכתב, מומש ונבדל בזכות מה שאתם עשיתם. תרחישי התרגילים שלנו היום מבוססים על הסיפורים האלה. ‘נקודת מפנה’ – מטרות השמדה, סיוע ישיר, מערך קישור – כל זה התקדם מאז בדרך התותחנים שגם אתם הקמתם לנו”.
כאן עובר הקתמ”ר להתפלמס עם זיגדון: “מותר לא לעשות ‘לפי הספר’ אבל בשביל זה צריך להיות מקצוענים, כדי לדעת שמה שאתה לא עושה הוא לפי התורה ואז זה מצליח. מה שאתם עשיתם, והערך הזה של מקצוענות ומסירות החיילים, אנחנו לוקחים את זה וממשיכים הלאה בדרך הזאת.
“המורשת היא נכס ערכי ותרבותי אבל אינה קיימת בזכות עצמה ואני מבקש להביע הערכה לכל מי שעומל ועורך כדי שהמורשת הזאת תיטמע בעשיה היומיומית. כל מה שאנחנו עושים זה משהו חשוב מאד, אני מעריך את זה מאד ומבטיח את כל שיתוף הפעולה כדי שהמורשת הזאת תמשיך להיות מוטמעת ומבוצעת”.