בצבא רוסיה מתנהלת תוכנית נרחבת לשדרוג כלל המערך הרקטי. מטרות התוכנית, שכינויה הוא טורנדו (Tornado), כוללות: (א) שיפור תפעול המערך תוך צמצום גודל הצוותים; (ב) שיפור הדיוק על-ידי שילוב מערכות ניווט לווייני ומדידים שונים; (ג) קיצור משכי ההצבה לירי, הירי וההתקפלות; (ד) טיוב הרקטות ודיוקן.
במקור הוגדרו שלושה פרויקטי-משנה, בהתאם למשפחות האמל”ח השונות:SMERCH, URGAN, GRAD. בפועל, פרויקט GRAD הושלם ונמצא בסד”כ, פרויקט URGAN נגנז ופרויקט SMERCH נמצא בתהליך פיתוח מתמשך, שחורג ממסגרת התכנון המקורי. ייתכן שיושלם, לרבות בחינות הצבא הרוסי, בשנת 2016. הצבא הרוסי קיבל כבר 18 דגמים, שחלקם שולבו בלחימה באוקראינה.
במסגרת פרויקט SMERCH מקודמת גם רקטה חדשה מדויקת לטווח של 120-90 ק”מ. הרקטה המדויקת, שמתוארת כמצויה בשלבי פיתוח וניסויים אחרונים, מבוססת על מערכת לתיקון מסלול בשלב המעוף החופשי (בשונה מה-SMERCH המקורי, בו מתבצע תיקון סטיות השיגור בשלב הממונע). הדיוק מושג באמצעות נתוני לווייני GPS או דומיהם. פקודות ניהוג מתבצעות באמצעות כנפוני קנארד בקדמת החרטום. ה- CEP (Circular Error Probable – סבירות שגיאה מעגלית) אמור להיות בסביבות 10 מטרים ואף טוב מכך.
על פי מידע חלקי, רקטות מדויקות הופעלו על-ידי הצבא הרוסי בלחימה באוקראינה. בנוסף, אפשר שהרוסים התקינו על מנועי SMERCH מקטע קדמי שמתבסס על טיל אוויר-קרקע מתביית מכ”ם (ARM). יש לציין כי הרוסים עושים שימוש אינטנסיבי בכטב”מים להכוונת אש רקטית ובקרת נזקים.
מערכת רקטית 300 מ”מ SMERCH
המערכת מסומנת BM-30 ומקיפה משפחה של שש רקטות הנושאות רש”קים שונים: דלק אוויר או תרמובארי, פצצונות נ”א/נ”ט, תתי-חימוש כבדים כדוגמת SKEET, רש”ק רסס מוצנח (שנפרד מהמנוע במעוף), רש”ק מצרר נ”א ורקטה שנמצאת בפיתוח, שמזווד בה כטב”ם (ראו בהמשך).
נתונים טכניים של הרקטות: משקל של 815-800 ק”ג, טווח מ-20 ועד 90-70 ק”מ, אורך הרקטה 7.6 מ’, משקל רש”ק אופייני 225 ק”ג. לאחרונה נוספה רקטה חדשה לטווח 120 ק”מ שסימונה 9M542 (ראו בהמשך). הגבהה במעלות – 30 עד 55. ירי מטח נמשך עד 40 שניות. הדיוק 0.3% מהטווח. שטח מוכה על-ידי מטח של משגר בודד (12 רקטות) – 672,000 מ”ר. זמני תפעול (דקות): מעבר מתנועה לירי – 3, התקפלות חירום – 1, מילוי מחדש – 20.
לרקטה יש מנגנון תיקון מסלול שכולל מנוע רקטי/גאז-גנרטור וארבע פיות שממוקמות באוגיב, בהפרש של 90 מעלות בין האחת לשנייה. כזכור, מתבצע תיקון המסלול בשלב המונע, שעל פי הרוסים, נוצרות בו מרבית הסטיות במסלול. ככל הנראה נוספה לאחרונה יכולת תיקון מסלול על בסיס מדידי לוויינים ואחרים, והסטיות מקוזזות לפקודות תיקון על-יד כנפוני קנארד. מחיר הרקטה 150-125 אלף דולר (ארה”ב).
קיימות שתי תצורות שיגור: רכב 8×8 מסוג MAZ 543M עם 12 קני-שיגור ורכב מסוג TATRA, או KAMAZ, שניהם 8×8 עם שישה קני-שיגור. הצוות המפעיל מונה שלושה אנשים. הובלת רקטות נוספות וטעינה מחדש נעשית באמצעות רכב ייעודי.
רקטה לטווח מוגדל SMERCH 9M542היא בעלת טווח יותר ארוך – 120 ק”מ במקום 90 ק”מ. הטווח המוגדל מושג על-ידי שימוש במנוע מוארך, על חשבון ביטול ההפרדה בין הרש”ק לגוף הרקטה בגמר שלב פעולת המנוע. משקל הרש”ק 150 ק”ג, כשמחציתו חנ”ם. הקטלניות מושגת באמצעות 500 רסיסים במשקל 50 גרם כל אחד.
הרקטה לטווח 90 ק”מ הוטמעה בצבא הרוסי והופעלה בלחימה באוקראינה. צבא רוסיה עשה שימוש מבצעי בחלק מ-18 המשגרים שנמסרו לו לבחינות. כמו כן, נעשה שימוש ברקטה שטווחה 120 ק”מ, כאשר בחלק מהמקרים הירי בוצע מתוך שטחה של רוסיה.
בנוסף, נעשה שימוש ברקטת 300 מ”מ מתוקנת מסלול שנמצאת בניסויים ושוגרה באישור מיוחד. התיקון מתבסס על מקלטי אותות לווייניים (גלסנוס ו-GPS) ומתורגם לפקודות ניהוג אווירודינמי באמצעות כנפוני קנארד שבאוגיב הרקטה. הדיוק – CEP של 10 מטרים ופחות, בכל הטווחים. קיימת הערכה כי נעשה גם שימוש ברקטות SMERCH עם מקטע קדמי ARM, דבר שפגע קשות ביכולת האיתור והטיווח הארטילרי של האוקראינים.
ככל הידוע עשו הרוסים, בלחימה באוקראינה, שימוש רב בכטב”מים למודיעין, טיווח ובקרת נזקים. סגירת מעגל האש מגילוי ועד לפגיעת רקטות במטרה נמשכה כ-4 דקות. נמצאת בפיתוח רקטה 300 מ”מ מזוודת עם כטב”ם, שסימונה 9M534. לאחר שיא המסלול משתחרר מהרקטה, מהמקטע שאחרי האוגיב, כטב”ם (מונע רקטית) שזמן שהייתו באוויר כ-20 דקות.
GRAD 122 מ”מ
GRAD הינה המערכת הרקטית הנפוצה ביותר בצבא הרוסי ואף בעולם כולו. הרקטה היא בקוטר 122 מ”מ, ואמצעי השיגור הם שונים. ממשגר סטנדרטי שכולל 40 קנים ומותקן על רכב 6×6, או כמויות שונות של צינורות שיגור על רכב, ועד למשגרים קרקעיים ומאולתרים.
המשגר הרכוב עבר באחרונה שדרוג, במסגרת פרויקט טורנדו. שופרו מערכות הניווט, ההצבה ותפקוד הרכב המשגר. הצוות המפעיל הוקטן לשלושה. ככל הידוע סופקו לצבא הרוסי, בשנתיים האחרונות, לפחות 50 משגרים מהדגם החדש לאחר שעברו את הבחינות של הגורמים המתאימים. קיים מידע על הפעלתם בלחימה באוקראינה.
רקטת נפיץ-רסס (9M521): משקל – 66 ק”ג, אורך – 2,840 מ”מ, טווח – 40 ק”מ. רקטת נפיץ-רסס רש”ק נפרד (9M522): משקל – 70 ק”ג, אורך – 3,037 מ”מ, טווח – 37.5 ק”מ. רקטת מצרר (9M218): משקל -70 ק”ג, אורך – 3,037 מ”מ ,טווח – 30 ק”מ.
GRAD 122 מ”מ עם רש”ק מוצנח 9M522 הינה רקטה חופשית ממשפחת הגראד. מה שמייחד אותה הוא רש”ק נפץ-רסס מוצנח. הרקטה מותאמת לשיגור מכל משגרי הגראד הרב-קניים, כמו גם ממשגרים מאולתרים. אורכה 7.6 מ’, משקלה 70 ק”ג וטווחה, בשל מאפייני הרש”ק, 37.5 ק”מ. הרש”ק מתנתק מהמנוע בשלב הירידה, פותח מצנח, יורד בצורה אנכית ומופעל בהקשה.
בפרסומים השונים של היצרן מובלט השיפור המהותי ביעילות הרש”ק בתצורה החדשה. אין זה מן הנמנע כי התנתקות הרש”ק מהמנוע עשויה ליצור כפל מטרות למערכות יירוט מסוג “כיפת ברזל”.
משגר רקטות תבערה TOS-1A
TOS-1A הינו משגר של רקטות הצתה שמיועדות להעסקה ונטרול של מטרות חי”ר בשטח הפתוח, מטרות רק”ם רך ומצבורי לוגיסטיקה. המשגר, שמדוגם על תובת טנק T-72, מכיל 24 רקטות תרמובאריות בקוטר 220 מ”מ ומופעל על-ידי צוות של שלושה.
טווח הרקטה 600 עד 6000 מ’ ושטח כיסוי של מטח כ-40,000 מ”ר. משקל המשגר 46 טון והוא מצויד גם במקלע נ”מ ובמערכת עשן מיידי לשיפור שרידותו. הירי מתבצע, בד”כ, בזוגות וניתן להשלים ירי מטח בתוך 6 עד 10 שניות.
הכלי מלווה ברק”ם למילוי מחדש, אשר כולל שני פודים של רקטות – 12 רקטות בפוד ומנגנון טעינה/זיווד. הפודים ממוגנים נגד ירי נק”ל ורסיסי ארטילריה.
סיכום נתונים טכניים: קוטר – 220 מ”מ; טווח – 6,000-600 מ’; משקל רקטה – 216 ק”ג; אורך רקטה – 2,723 מ”מ; מרווח בין השיגורים – 0.5 שניות; משך מטח בירי בודד – 12 שניות; משך מטח בירי זוגות – 6 שניות; זמן מעצירה עד לירי – 90 שניות.
על פי פרסומי היצרן, המערכת הוכחה מבצעית במספר סכסוכים (ככל הנראה בצ’צ’ניה, בגיאורגיה ובאוקראינה). הכלי מבצעי גם בצבא קזחסטן.
טק”ק טקטי ISCANDER-E
טק”ק טקטי חד-שלבי, מונע בדלק מוצק, לטווח 280-50 ק”מ, שמדוגם על רכב אופני 8×8 בתצורה של טיל בודד או צמד טילים. רכב האספקה למילוי מחדש דומה למשגר ומכיל שני טילים. הנחיה – שילוב של חישן אינרציאלי ונתוני GPS, עם אפשרות לביות סופי באמצעות רב”ת אופטי.
נתונים טכניים משלימים: אורך – 6.8 מטר; קוטר – 605 מ”מ; משקל – 3,800 ק”ג; רש”ק – 480 ק”ג (חדירה, מצרר או נפיץ).
ומה אצל האמריקאים?
לשם השלמה והשוואה נציג גם פרויקט פיתוח אמריקני בתחום זה, הנמצא בשלבים של סיום פיתוח: GLSDB – Ground Launched Small Diameter Bomb. מדובר בפתרון המשלב רקטות MLRS של חברת לוקהיד מרטין עם פצצת SDB של BOEING, שנועדה במקור לשיגור ממטוסים.
המטרה היא יצירת יכולת לכוחות הקרקע להעסיק ביעילות מטרות בטווח 150 ק”מ, ללא תלות בסיוע אווירי. השילוב מתבסס על מנוע רקטי של רקטה מסוג M26, דגם עם רש”ק מצרר, אשר נאסר לשימוש ומיועד להשמדה. הרש”ק מפורק מהרקטה ובמקומו הותקנה הפצצה, בתוספת מקטע “שרוול” לחיבור/הפרדה. בכוונת היצרנים ליישם ולפתח רעיון זה וליישם אותו גם בעבור התווך הימי, כמערכת נשק ים-חוף. רש”ק SDB שוקל 250 פאונד (113 ק”ג). חדירה ורסס.
המכלול (רקטה ורש”ק) בעל כנפי דאייה נפתחות: אורך – 391 ס”מ; משקל – 277 ק”ג; מוטת כנף של הרש”ק במצב פתוח – 160 ס”מ; מרעום מתכוונן – הקשה, השהייה, רסיק אוויר.
סטטוס הפיתוח: הושלמו הניסויים להוכחת היתכנות המערכת בירי שני טילים. החברה בוחנת אפשרות לשלב יכולת ביות על כתם לייזר ו/או ביות תרמי. אין כרגע מחויבות כלשהי לנושא מצד צבא ארה”ב.
 
המידע מבוסס על תערוכת אמל”ח ברוסיה. בהכנת הכתבה סייע דני זאבי.